לכבודך הקהל משתתק,המסך עולה.

אפילו הגה אינו נשמע,דממה,

עולם ומלואו משחרים ליופייך.

 

לנוכח מבטך,מחרישים גם השמיים,

עשבי השדה עומדים מלכת,

העצים נאלמים דום,ההרים מרכינים ראשם,

הימים עומדים מגעוש,הרוח מפסיקה את שירה.

 

לנוכח אורך,מחוויר גם הירח,

הכוכבים מתקשטים לכבודך,שלא יבושו במערומיהם.

כל הבריאה כולה מחכה לראותך,

מופת היצירה,חלק אלוקה ממעל ממש,

נשמה טהורה,חצובה ממעוזה של היד הגדולה שכתבה הכל.

 

עתה נדמה לכל שלכבודך,הכל ברא,גם אותך.

רצה הקב"ה לזכות את עולמו,

לתת גמול לכוחות הנעלים שמצייתים לרצונו ועושים משאלתו,

וברא להם אותך,יפה וברה כחמה,איומה כנדגלות.

 

צבאות מרום,האופנים ,האראלים,המלאכים ושרפי שמיים,

עומדים, מהללים,מקלסים,מפארים,מרוממים ומשבחים,

את אלופו של מקום על בריאתך.

 

הנך יפה רעייתי ומום אין בך,

תפארת העשייה את,נסיכה,יפעתו של מקום את,

הודו והדרו ופארו של מלך העולם,

זוהרו של שוכן שחקים,בת יחידה לאל עליון.

 

תודה בוראי.