אלגיית מלחמה19/09/2008 02:04 | אלירן רגבחמנית הסבה מבטה לשמש
כוס קפה בידי, מבעד לחלון ביתי מביטה
כבד עליי היה ליל אמש...
בני הקט יוצא למלחמה
שדה פרגים באופק
מצטלב עם דמעות ודם
חיילים ששעטו פה
עם הברזל והפלדה
אינם עוד, אינם...
חמנית אל השמש הסבה מבטה
השקט הורג, הקצין מופיע בכניסה
נופלת אני ארצה, מבכה
חיי בני נגדעו ביום אחד של הפצצה
העולם כמנהגו נוהג
הארץ עוד עומדת
בשחורים התכסה גופי
ישובה ליד קברו
ונפשי רועדת:
" בנינו יוצאים למלחמה כולם
על קיומנו פה לשמור, יש שחרפו נפשם
אין לנו ברירה אחרת, אם יד אויב רוצה בנו דם
ואין נחם במות בן, אין נחם... " |