פותח עישונים ,מפתח מציאות

הנחה,תזוזה לכיוון ניחוח הממלא תחושותיי

קיפול ידיים ,האחזות,תלות ולבסוף,

חיבוק

 

אך,ובכל זאת, מחבק אני סתם שמיכות

ומגע הצמר הרך לא יעלה על עורך המלוטש

כל חיתוך וכל זווית יוצאת קרן אור בדרכה את עיניי להצית.

 

וצווארך ,כטיול אל מרחקים

כמו אביב וניחוח של פרחים

בטיפוס ובחיפוש אחר מעיין שוגע ושוגל

בעודי למעלה רוגש ראשי המתפתל

מחוסר אוויר או סתם הן שפתיים

יפות וענוגות כמו זכרונות של צוהריים.

 

וחמשיר זימה תוכלי לקרא לי

וגס רוח בלי לב

אך זה אולי מילים?

אך זה אולי כאב?