אי שם , בדרום כרתים .

25/09/2008 20:00 | מוטי אשכנזי
 
שמש  פזזה  קרניה
אותתה , עוד מחצית לפניה
 
הים שתק , כאילו  קפא
רק אדווה בשוליו ריחפה
 
לא  נשמעה  המיה
מסביב הדרת דומיה
 
אי שם בין פָאלָאקְיָאס לסְפָקיוֹן
מיפרצים מעבר לכל דמיון
 
לכל עבר,הרחק באופק
אף לא נפש חיה
רק הלמות הלב ופעימת הדופק
 
זהו ביתם של האלים
מגרש משחקם,בו מתהוללים
 
לפתע ראיתי את אפרוֹדִיטָה
שוחה בחן , הרחק , נשמתי הרטיטה,
 
הרמתי ידי,הראתה ?
אמנם ,הבחינה ונענתה
 
בקלילות קרבה ושחקה
רוחי  כמעט  נעתקה
 
משהו בחיוכה היה מוכר
היתכן ? מה לי ולֵאֶלָה בארץ ניכר,
 
אור  חמה נצנץ  על  אגלי  בוהקה
הוכיתי בסנוורין ,לשוני לחיכי דבקה
 
גחנה לעברי,לנשק
כעת כבר לא היה לי ספק
 
נשקה שוב , בשנית
אותה חייכנית ביישנית
---------
חלפו להם שנים ,ג עשורים ויותר
אך  בכל  עת , כאן , או  במקום  אחר
עדיין אוהבים ונרגשים, איך ?, קצת קשה לתאר
--------------
חג שמח
נניקה  ומוטי אשכנזי