הַיּוֹרֶה26/09/2008 22:02 | שיבולת ברזני
שֶׁמֶשׁ כְּתֻמָּה בִּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת זָרְחָה בְּגַאֲוַת יְחִידָה: אֵין כָּמוֹנִי עוֹד בַּחֶלֶד מְאִירָה,מְחַמֶּמֶת מִצְּמִיחָה.
שְׁנֵי עֲנָנִים אֲפֹרֵי מַבָּט הֵגִיחוּ לְעֶבְרָהּ בִּדְמָמָה: לוּלֵא הַגֶּשֶׁם שֶׁנַּמְטִיר בְּעִתּוֹ לֹא תַּצְלִיחִי לְהַפְרִיחַ שְׁמָמָה.
סָמְקָה הַחַמָּה מֵרֹב עֶלְבּוֹן וְיָרְדָה לַטְּבִילָה בַּיָּם: חֲצוּפִים שֶׁכָּאֵלֶּה.הָעֶרֶב וִתַּרְתִּי אַךְ מָחָר אֶזְרָח גַּם.
שָׁטוּ הֶעָבִים בְּמֶרְחֲבֵי הָרָקִיעַ חוֹלְלוּ אֶת רִקּוּד הַנִּצָּחוֹן: הַשֶּׁמֶשׁ בָּרְחָה,תּוֹרֵנוּ הִגִּיעַ לְהַמְטִיר אֶת הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן.
© שיבולת ברזני
|