ארוחת החג,יודעים,זה מנהג
מתאספים ומצטופפים
אחרי נסיעה מרוטת עצבים,ואני הנהג.

 
שולחן ענק עמוס לעייפה,
מגשים,קערות,סכום בעטיפה,
מאן דהוא ממלמל לעצמו איזה דבר תפילה,

לפי אות מתחילה הזלילה,
קערות מונפות,מגשים בצלילה,
מעמיסים  בצלחת  כמות  מבהילה,

בשר צלוי, בשר אפוי,
בקר עשוי עם עוף תלוי,

תבשילים  בקערת  זכוכית,
מפאת מקום מתחלקים עם מחית,

אורז בשלל צבעיו,
נעלב ,כי פשטידה שמו מעליו,

פה ושם מציץ לו דג,
עם גזר בפיו נראה נלעג,

הפיות ללא הרף טרודים בטחינה,
ורק הפנים במאמץ מגלות תחינה,

מכל המבשלות דוקא הגיסה,
מעידה על עיסתה שנראית כעיסה
ועושה זאת במצמוץ שפתיים אגב לעיסה.

אני ,לתומי,שמתי עין,
על בקבוק אדום ויפה של יין,

כוס ועוד כוס ,
ומצידי,
שכל השולחן על יושביו יקרוס,

ממשיך להגיע ובקצב,,אוכל!
איפה יניחו,מי יאכל,יקחני האופל!

בשלב זה שהבקבוק השני התפוקק,
מישהו שאל,למה אני שותק,

ובכן,איני זוכר,מה בדיוק קרה,
רק שהייתה שירה וזמרה אדירה,
וקצת סיפורים,ויופי של אוירה ,

לחישה עדינה , באזני הפתיעה,
"אתה שיכור,אולי מספיק?"
זו החייכנית,תפסתי לנשקה נשמתי המריאה...

אני אכן שיכור,
מאהבה אלייך,
כי את לי האור,

"לא,שום אור
אתה סתם שיכור,

שר שירי זימה ,גסים,נורא ואיום,
וכשיש כבר שירי חג
מה פתאום שירים של פסח,דווקא היום?"
---------------
חג שמח
מוטי אשכנזי