מתנת חג01/10/2008 19:06 | עליזה ארמן זאביצלצול ארוך קטע את חוט מחשבתי
על סף הדלת ניצב אישי,
בידו אחז קופסא מהודרת
עם סרט מלמלה לתפארת.
למענך הוא אמר, תפתחי,
קדימה תסתערי, אל תהססי.
אך אני בדרכי כבמלאכת מחשבת
קילפתי בהנאה בזו אחר זו, שכבת הניירת,
וכשהגעתי לבסוף אל הליבה,
ליבי החסיר פעימה.
בין שלל מסמכים, נח מכורבל מחשב,
שחור, הדור, בוהק, ממש להתאהב.
מלאת התפעלות אספתיו בין זרועותי,
נרגשת, ממטירה שלל חיבתי ומילותי.
אכתב הרבה, לא הרפה, בי נשבעתי נאמנה,
פיניתי מקום כבוד והחילותי במלאכת הכתיבה.
מילה בעקב מילה סדורה, נערמת שורה ועוד שורה,
במלא הדרה פרושה מוגשת, פרי היצירה.
לאיש שאיתי. תודה על מחוות ליבך. |