שוב דופקים בדלת , אותם הימים הנוראים,

היש מלה נרדפת, כמה אנו תמיד תמימים.

תראו איך הבנקים, אותנו כל יום עושקים,

לא סתמו חורים, אחד אחר השני מתמוטטים.

 

שוב נהייה מול שוקת ריקה, אין לרוות צימאון,

הדלתות ינעלו, לרבים יעלם באויר, אותו ההון.

ימים נוראים,  יעשו חשבון נפש עם המשפחה,

כמה טוב היה, כן בימים ההם, כמה טוב היה.

 

אותי זה מצחיק, אמרו לי אני דומה לגששים,

כאילו וכאילו עובדים,לא נותרו עוד מובטלים,

ראש השנה מאחור, בודקים לנו את הספרים,

תראו עם זה גיבור, צום גדליהו, העוד יש צמים.

 

הוא היה צדיק גדול, מנהיג כמו יצחק רבין היקר,

כמו סרגל היה גדול, נרצח בידי נבל איש מנוכר.

ימים נוראים תכו על חטא, רודפי הבצע והממון,

תראו איך מיליארדים, עפים להם כמו עפיפון.

 

גמר חתימה טובה, בספר החיים הטובים,

עם כל המשפחה, מתחת לסוכה מסובים.

לחיים של שבתות עונג,שפע על כל שולחן,

היגיע השעה שתהפכו זאת, בארצינו לפולחן.

 

גמר חתימה טובה.