על גשר צר אני עומד,אלפי אמות גובהו,

על נהר החיים הגועש בנוי הוא.

עומד ומתבונן בהמולה תחתיי, שאון קולות רוחש.

 

אנשים הולכים,אצים להם מגדה לרעותה,

אין מנוח,פניהם עייפים טרוטים,יגעים.

חלקם לבושים שחורים חלקם כמלאכים בוהקים בטוהרם.

 

מעליי ציפורים דואות,תכול השמיים קודר באימה,

לובן העננים הצחורים משתרבב בסערת הברקים.

חורבן ותקומה מתגלים בפניי,בדימעה, ברינה.

 

מי לחיים ומי לאו?, אנשי המחר ואנשי האתמול,

יד ביד  עומדים מחרישים בקול גדול.

ציפייה חיל ורעדה בנפשותם.

 

ואז..... הס,דממה.

קול שופר בוכה,דומע ממרחק,

יום הדין הגיע....

 

איש בחטאו יומת , איש בחסדו יפרח.

קבלו אותו ......המלך המשפט.

 

על גשר צר מאוד תלוי על יהבי.

גמד על ראש ענק.