שלום,

רציתי להבהיר לכם משהו קטן שמאוד חשוב בעיניי

השירים שאני כותבת לא מבוססים עליי, אפילו לא אחד מהם.

 

השירים שלי מדכאים כי ככה אני כותבת מאז ומתמיד. אני מצליחה להתחבר לנושאים כמו דיכאון, ייאוש והתאבדות, אבל לא ברמה האישית מכיוון שלא חוויתי אף אחד מהם.

העולם שלנו מלא בדברים איומים ואני לא צריכה להרגיש אותם על בשרי כדי לכתוב עליהם.

אני בטוחה שאתם כיוצרים מבינים שגוף ראשון ביצירות הוא תמיד הרבה יותר אישי ונוגע וגם יותר מעורר הזדהות, חמלה או כל התחושות שהעברתם אליי בתגובות שלכם.

 

החיים שלי למעשה משעממים באופן נפלא. אני מאושרת, אני מוקפת באנשים שאוהבים אותי, אני נהנית לקום בבוקר ואין לי אפילו לא מחשבה אובדנית אחת.

אני מודה לכם על כך שכתבתם לי כל מיני מילות עידוד בתגובות לשירים שלי, אבל לשמחתי אני לא צריכה אותן, אני מקווה שגם אתם.

 

אני מקווה שעכשיו אתם מבינים,

לירון :)