האתהלך בשדות השלף

ולא בנתיב זהב

כי לי פלומת נוצות על ראש

ולא נזר לרהב

 

האתהלך בשדות השלף

אל מול פריחת החצב

ואלקט גרגרי אספסת

ביום סגריר, יום סתיו

 

האתהלך בשדות

ואראה כי טובה האדמה

עליה אני חי

ואדע כי סמל אני עבורה

להראות את יופייה

 

כי לי פלומת נוצות

ואתגאה בה, כי

יפה היא כמו ירושלים

כי לי מקור ארוך, בשירה נותן

ויפה ומתנגן הוא, כמו

נהר הירדן

 

כי אני טומן ראשי

בתוך האדמה

כמו האנשים פה

שקשורים אליה בדם

כי היא היסטוריה עבורם...

 

יפה הוא לי להיות

הסמל, למדינה

שבאביונותה קסומה