אני יושב לי במעגל, אני מביט סביבי, מושיט את ידי לבת זוגתי,

כמו מחוגים בתוך עיגול, אנו מסתובבים, הזמן שלי חולף לידי.

היא מחוג קטן אני מחוג גדול, אני מראה דקה, היא מראה שעה.

כך החיים שלנו מסתובבים, פעם היא למעלה, פעם היא למטה.

 

תמיד במעגל אנו מסתובבים, בתוך עולם סוער לעיתים שטים,

יש לעיתים גלים, עליות וירידות, עושים אהבה בכיף ונרגעים.

כמו מחוגים בתוך עיגול, החיים שלנו חולפים מעגלים מעגלים,

אם המצבר נגמר, נוסעים לטיול להיות יחד, לחדש  המצברים.

 

אם כך מי שהמציא את הגלגל, המציא לעולם את סוד החיים,

הסוד הגדול בעולם,  סובב לו הזמן, יוצר לנו מעגלים מעגלים.

אנחנו שניים סובבים, יש גם תאוותנים,אך העיגול בולם אותם,

כולנו מחפשים את הסוד, הסוד הגנוז של חיי אין סוף בעולם.

 

אך גם כדור קופץ, יתגלגל אל פינה אי שם במגרש המשחקים,

איתנו משחק הזמן במשחק,מחוג קטן עים מחוג גדול במעגלים.

זה עצוב להביט אל שעון הזמן, להביט בראי הזה כל הזמן,

פעם זה אני הייתי שם, עם בלורית אוחז בה במחוג הקטן.