השבת לשבת הגדול, לשבת המלכה, השבוע שבת חתן,

זאת לא סתם שבת, היא עטורה בשמחה של ילד קטן.

הוא רץ בן הכיסאות, אוסף עוד ועוד , הרבה סוכריות,

מעזרת הנשים הם מתעופפים, את ראשינו הם מכות.

 

ילד רץ לו וצוהל, כמה סוכריות יש לי, אמא אבא כמה,

החזן מברך חתן וכלה, מרים  קולו לעוד עליה לתורה.

לא נזרקים סוכריות, הילד מביט למעלה, למה אין למה,

הוא אומר לאחותו,נגמרו לאלוהים הסוכריות שם למעלה.

 

הוא מרים את השקית המליאה, הולך לחתן בשמחה,

ראית נגמרו הסוכריות, אני שומר לעליה שלך לתורה.

קול החזן מזמין את החתן, עשרות סוכריות נוחתות,

הילד מביט בשקית המליאה, הולך לשבת פניו נפולות.

 

בתום התפילה בא לקראתי, תגיד רבי מאיפה בסוכריות,

בתום לב עניתי, אלוהים שמר אותם , הם לא רגילות.

לחתן יש זכויות בזאת השבת, להודות לשם על הזיווג,

כי אברהם זקן בא בימים, חיפש ליצחק בנו גם בת זוג.

 

בשבת חתן רבים הברכות, האחווה האהבה חוצה גבולות,

באויר מרחפים מלאכי השלום, הילתם נראית בן הכיסאות.

בית הכנסת קיבל אוירה של חגיגה,הכל לכבוד חתן וכלה,

שבת חתן נפלא, ארוחת מלכים, ילד קטן אוסף עוד סוכריה.