הוד

23/10/2008 17:51 | eti

היא ענדה שוב את אותו התכשיט,

הענן מעל השמש החליק והחשיך,

על פניהם השמחות יגון.

שעונים פועלים מתקתקים בראשים,

האם יש פה חייל מחיל פרשים?
 

את כל הטוב,

את כל הרע,

אתם מרעילים, מנצלים, מבזים.

הם טמונים שם עמוק,

בשקרים עלובים,

בין הצדק לפשע זוהר נהר העלבות,

עלובי החיים מוטבעים ושותקים,

ונודמים לעולמי עולמים.
 

היא מוטבעת בשקט,

עשבייה תחתיה נפרשת,

עלובת חיים מלכותית,

עלובת חיים איכותית,

היא נפלה לה בשקט כמו אבן קורנת,

היא נבלה לה בשקט כמו שושנה מיוחדת,

שושנה מהודרת



כל הזכויות על היצירה הוד שייכות למחבר/ת היצירה .