עצם מעצמי בשר מבשרי, אמר אדם ליצירה ששכבה לידו,

עצמתי את עיני , חזרתי לבראשית, המשפט מצלצל לאיטו.

עצמ מעצמי היא האשה, בשר מבשרי התיאור כמה נפלא,

לחשוב על האדם הראשון, אומר:  ואהבת לאשתך כמוך.

 

מולי עוברות התמונות המזעזעות, לא קין והבל לא ולא ולא,

התמונות של הנשים שנרצחו, על ידי בן זוגם שאש בערה בו.

התמונה של קצין החוק, אשתו היפהפיה, ילדיו הקטנטנים ,

מה אדם היה אומר, האם הוא ידע לבכות, תגידו לי כוכבים.

 

חזרתי לבראשית , להבין את הרע הזה, מאין הוא צומח לו,

ראיתי את קין, הורגג את אחיו הבל, מקנאה שאוכלת אותו.

חשבתי על הבכי של חווה, האם השכולה הראשונה בעולם,

האם הדמעות שלה, יצרו נהר חדש באותו גן עדן, שנעלם.

 

אזי רקדה מולי השבת, כן המנוחה הזאת, זאת שחסרה כאן,

זאת ששומרת על האדם, זאת שכל כך הרבה שכחו מזמן.

השבת שאמורה לשמור גם על העולם, מאדם היוצר זוהמה,

חזרתי לבראשית, פקחתי עיניים, ידעו הכל בזמן הבריאה .

 

התחלתי מחדש לקרא את ספר החיים. לאט לאט להבין.......