בכל זאת...

געגועי חוצבים בי

רסיסים דוקרים ,

חוזרת אל מחוזות

מהם נשבעתי

להדיר רגליי.

- ובכל זאת...

 

נזכרת בפחד

הבוער בגרוני,

פועם ברקותיי,

קרקע בוערת,

נשמה נסערת,

ובכל זאת.

 

מרחק הזמן

הופך זכרון לורוד

והחלטה

לאולי...

 

משהו בתוכי

עדיין מחזיק

ואומר לי די.