בלדה באישון הסער-

שרפרף מונח

על שפת גבעה,

הראיתם את הנער

אשר סב שם פעם,

מחליף אוויר

מצפין חיוכים-

מבט חטוף אל

אפרורית השמיים,

ניתץ מול מילים,

צ'לו מתייפח-

הוא לא

כמו נופל אל תהום-

לא גן עדן

וגם לא גיהנום,

לא מציאות

ולא הזיה,

רק בלדה אחת

ללא סוף וללא התחלה.