כגשם המרווה

את אדמתי הבקועה

אתה משקה אותי

באהבתך העמוקה

לא ידעתי

עד כמה

כמהתי לרוות

מעיין אהבתך

לשתות.

עת באת אלי

בסערה גועשת

אשר בימי ובלילותיי

תדיר רוגשת

נישאים אנו יחד

על כנפי ים וענן

אל בועתינו הצחורה

הרחק מכאן

אהבתי -

לא תיתם.

* * *