הם ממתינות במגירה, נרות צחות כשלג, מחכות לשבת,

השבת אשתי ואני ושוהם אליה,נדליק נרות רחוק בצרפת.

אצל טטה פולט, אחרונה מדור הנפילים, אחות אמי ז"ל ,

עוד מתוניסיה הדליקה נרות שבת,למרות עגינותה חבל.

 

בת שמונים ושש ,חובקת נכדים ונינים,תדליק נרות בלב שואל,

כהרגלה תיפרוש כפיים ותברך, שלום עליכם ילדי ילדי ישראל. 

השבת אפרוש כנפיים עמכם נשים חסודות, המדליקות נרות,

שאורם יאיר מישראל אל כל התפוצות, שלום שלום לכל הארצות.

 

שאלו שלום בשמי, התאחדו בשלום תחת סוכת השלום,

אני טס למחוזות ילדותי, להבין הכיצד הגענו עד הלום.

אפרוש כנפיים מעל הנרות, יחד עם טטה פולט היקרה,

יחד נישא ברכה ישנה, שלום עליכם ילדי, ילדי ישראל" שלה."

 

מבעד לנרות המרצדים, ברכתי תעלי: מעלה, מעלה, מעלה.

כמו אשה יולדת במצוקתה,אנא אלי שיוולד השלום במהירה.

אפרוש כפי, כמו כנפי  הכוהנים בברכתם, בשלושת הברכות.

כמו נשים חסודות המדליקות נרות, מברכות בעיניים עצומות.

 

כשאחזור אפכח עיניים, נראה יחד אור אחר בצבעי הקשת,

יורד על כולנו, רק גשמי ברכה, כולם אל כולם יוכלו לגשת.

אפרוש כנפיים למרומים, בכל מקום שתדרוכנה כף רגלי,

הדליק נרות בכל מקום, באורות של שלווה , עטפו תפילותי.