אשמדאי זקן

יושב מול הצג

מחפש את קורבנו

עם קצות אצבעותיו.

 

אשמדאי זקן

את עצמו מענג

עתיר פעלים ומעללים

אך חייו מלאים חללים.

 

אשמדאי זקן

ריחו נישא למרחוק

את עקבות הארס

לא ניתן למחוק.

 

אשמדאי זקן

את זרעו שופך לריק

נאחז בדמיון

למלא את המציאות.