וידוי אישי31/10/2008 21:24 | תומר מורגןנפשי זועקת למרומים
מבקשת בקול תחנונים
משמעות או למות
התעלות לשלמות
פואטיקה בהתגלמות
להספיק ולהטביע החותם
בטרם זמני כבר תם
נשמתי בוערת להתקיימות אחרת
אישיותי זוהרת
זו אינה הצהרה נמהרת
שירתי היא אהבתי
כתיבתי בדמי לבה
כלבבי חמה כאש ואנושית
שאיפתי למימוש עצמי
אינה גחמה טיפשית
אלא בקשה רגשית
ושאיפה אישית
להיות לחיות ולהזכר כמשורר
חלום שממאן להתפורר
דייר קבע במשכנות ליבי מתגורר
ואינני חפץ להתעורר
רק להתאמץ ולהשתפר
לכתוב ולחשוב שירה טוב יותר
חותר וחותר
לא מוותר עד שאסתדר
נולדתי משורר אמות משורר
|