באותו השביל

הייתי סביל-

נופל אל מרגלות להטים,

אישה ענווה,

אוהבת,אוהבת[?],

בפרגולי שקריה

נושא כבודה במעלה

מדרגות רפים,

נאבק לא מרים ידיים,

כי בדרך אמת בחרתי

בעוד היא מחפשת

אני חש מהו

כאב המראה,

מבין קיפוחה

של שפיות,

כמות הלך בשדה מילים-

מצאתי טירוף

בערמה של שלמות.