הייתי מחזיקה לאבא את היד ועם היד השניה מסיטה את הפוני הצידה. לפעמים אמא הייתה מסדרת לי אותו עם סיכות צהובות של ברווזים, כדי שלא אתלונן כשהיא מסרקת אותי.

בפורים האחרון ניסיתי להשתמש בהן אבל הן הצליחו לתפוס מעט מאוד מהשיער שלי ובקושי נסגרו.

הספר אמר שהשיער שלי עושה מה שהוא רוצה, ואם אני רוצה ללכת עם פוני אני חייבת להחליק אותו עם פן. קצת התעצבנתי כשהוא אמר לי את זה, ובבית גזרתי אותו לבד. קצר מדי, בטעות, הוא קפץ לי מעל המצח ולא ממש הסתדר לו שם.

זה היה דיי מוזר כי היה לי פוני חלק פעם, כשאבא היה מחזיק לי את היד ואמא הייתה שומעת

את הסיפורים שלי.

 

עכשיו הפוני שלי עושה מה שבא לו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כל הזכויות שמורות.