מתי אצבע לי

שיר צחור?

מתי אפליג

באוניות דמיון

אל ים אדום

בלא לעבור

במיצריו של

ים שחור?

אמריא אל

הציפור המצחיקה

אתן בלילה

לירח נשיקה

ובלי שאיש יידע

ארכין ראשי

לנשום עמוק לרווחה

על חזה לבן לבן

שמכסה כמו

נייר צלופן

צהוב ומרשרש

על שקית של

לב מתוק?

אוי אמא אמא...

מה הורשת לי

ביד רכה?

אוי אמא אמא..

מה חרצת

בלב איום כה ונורא

אשר עדיין מתדפק

על סף דלתו של

העולם

בעצבונך הדל

ובמילה אחת רכה

זעקי אמא אהובה

את צעקותייך

על לב שיש ובטון

אולי סוף, סוף ישמע?

אולי תרעד

סוף סוף

 תחתיו האדמה

ודלת צחורה ולבנה

תפתח לבן שחור

אחרי הכל.