חצבתי דמותך

מאבני לבבי

במקב נעורים

ואיזמל חלומות

אלי המרחב

פורשת כנפיך

     פיסלתיך,, באבן גרניט

 

רוחות של הזמן

שחקו את דמותך

סופות החיים

כיבו את אישך

כלו השנים

פיזרו אפריך

עד נמוגת

חלפת, ולא היית

 

לפתע

שבת ונבראת

מרחם עבר, ספוגה,

בערגת חלומות

מאבן הסלע

מאש ועפר

קמת, הופעת וחיית