הכניסה למלאכים אסורה

11/11/2008 17:49 | רועי אהרוני
העיר נצורה מבוא ומצאת,
ואין גרים העוברים בשערה,
כי העיר פתוחה לשגיון ולחטא,
אך על חומתה, תלוי על קורה,
השלט: "הכניסה למלאכים אסורה".
 
יום יום אתפלל שתכלי כמו נר,
שתפולנה חומותייך בתרועת שופר,
שיילכד וייאזק בנחושתיים השומר,
ויגלוהו במורת רוח לארצות הנכר,
ואם לא היום- אייחל שוב מחר.
 
אבל אשרי רואך, יקר נשא ראשך,
המביט בך מעבר לחומה הבצורה,
הוא אביך היקר, הוא מלכך, הוא אישך,
הוא ירפא בנשיקות את העיר הנצורה,
ויאמצך אל לבו, הצרורה בצרה.
 
את מחשבה קצך- רק שמו אינך קוראה,
וצלוחיות חלב תושמנה לברואיו החלשים,
על עצי השדרה תפוזרנה מילות שירה,
ותקודמנה בכל פה ולשון זכויות הנשים,
רק תפילה, רק תפילה הם אינם לוחשים.
 
העיר נצורה- אך כשהשומר נרדם,
ושנת ישרים עליו נחה- הס פן תעיר,
חומק לו מלאך, לבוש כמו אדם,
ומפזם מתחת לחלונותייך הסגורים שיר,
כי בלילות אפלים- מלאך מתגנב לעיר.