קרן השמש מתעוררת לי כל בוקר

העיניים נפתחות לי כל בוקר

הנשימות שלי עפות מרחפות באשמתי בחדר

שיערי גדל כל לילה כנגד רצוני

אוזניי שומעות את אותן הציפורים

והדקות עוברות ,נשימותי נשמטות

עיניים נסגרות,שיערי נושר

חירש,טיפש

 

הימים ,שיהיו שם על ידי כמו השעון התמים

את ליבי מהרצפה מרים

טומן בתוך גופי כל פעם מחדש

גופי נחלש

יושב בכותלי הזמן מתנדנד

אדם בודד

 

הלילות הללו המעלים את חיק השלווה אל גופי

צוחק צחוק של זמן ,יושב עומד שוכב לישון

שומע ,ועיניי רואות, הזמן כל כך בטוח

עכשיו לבד אני ,אינני בדד עוד

אך כשאקום אתחיל לרעוד