כּוֹכָב שֶׁדָּעַךְ18/11/2008 16:09 | זהבית שחר-יהודהכְּשֶׁאַתְּ יוֹצֵאת אֶל הַכְּרַךְ
כְּלוּאָה בְּמִלּוֹתָיו, הוּא מְאַמְּצֵךְ אֶל חֵיקוֹ, עוֹטְפֵךְ בְּנִגּוּן אַהֲבָתוֹ. כְּשֶׁאַתְּ לוֹכֶדֶת מַבָּט עֵינָיו הַהוֹמֶה, מִתְעַרְפֵּל בָּךְ הִרְהוּר תּוֹעֶה הַמּוֹתִיר לִבֵּךְ תּוֹהֶה. כְּשֶׁהוּא אוֹרֵז פְּעָמָיו מְבַקֵּשׁ לִמְחוֹת עִקְבוֹתָיו, נוֹתֶרֶת דִּמְעָתוֹ תְּלוּיָה כְּמוֹ אוֹתוֹ כּוֹכָב שֶׁדָּעַךְ לְבַד. |