פרידה מכלבה אהובה20/11/2008 19:55 | עליזה ארמן זאביבוקר ראשון לאחר לכתך, ואני בשברון אובדנך.
זה סיפור אהבה שהחל לפני שמונה עשרה שנים
עת הביאוך, גורה מכורבלת בשמיכה, מייבבת חלושות.
מבטנו הצטלבו, לנסות בקשה נפשי, והתאהבה בעבותות.
מאי קראתי בשמך.
גידלתיך טיפחתיך כמו והיית לאחד האדם.
השנים חלפו, ואת מאי בגרת עם ילדיי,
היית לחלק בלתי נפרד ממשפחתי,
ומשחלית דאבתי את כאבך, עד לא היה מזור,
עד נדמו הלמות ליבך.
את עזבת ונתח גדול מליבי את לקחת עימך.
שחר ראשון בלעדיך לא כאתמול שלשום,
אפוף עצב, חסר נביחותייך,זועק מגעגוג, נקי מדי.
תחסרי לי מאי בכל פינה,
חותם זכרונך בליבי צרוב, ילווני באשר אלך.
אין לתאר במילים כמה מיוחד הוא הקשר בין אדם לחיה,
זה אובדן גדול ורייקנות עצומה כשהם עוזבים.
|