על תשוקה, אהבה.. ואהבה.

29/03/2006 21:36 | Grayswandir
א. עבר
 
אגם עצלתיים בירק טובל
שמש חיוורת, ענן ערפל
רמך לבן טופף במרחק
כה פסטורלי אף ענן האבק
ולשפתי האגם, צדפי ידע ואור
חול כחלחל ושמיכה לבנה - רקע טהור.
 
ואני ואת, לשונותינו מגשרות
על תהום של רצונות ותשוקות
גשר צר וארוך, אפוף סכנה
דרקונית השעמום בתהום ממתינה
אוהבת-בשרים, חיה על חטא
צעד מוטעה,  ונכיר באמת.
 
ב.הווה

את לעולם אינך מקדימה
כמו גשם מתוק (לשדה גווע)
כמו זרם חמצן לנשימה
זהו רצף הזמן, שטועה.
 
כמו אז,
על גדות הסיין
רוחות קפה נושבות
בשדרות דולב וערמון
אך פנייך היו
הדבר היחיד שראיתי
חסרות פרספקטיבה
כתמונת אדירים, ללא רקע.
 
אשליות נמוגות של מרחב ושל זמן
הן החומר החסר שמקיף אותך
כמו קלקר רך באריזת המתנה שלך.
את היקום.
 
אני שמח שאנוכי, שליבי גס כמלח
הוא המביט בך כעת, ביום הנפלא הזה.
ואן גוך היה תולש לעצמו את הלב באצבעות מגואלות
עוקף את עצם החזה באבחה חדה, חופן כף ידו בין זוג ריאות
מבתק את אבי העורקים במיאוס, קורע את ורידי הריאות השמוטים
באנחה
ומשליך את ליבו כאבן אין חפץ בה
לו רק היה מביט בך בשקיעה הזו
הוא לא מצייר אותך אפילו. 
ג. עתיד
"מתי אתה חושב עלי?"
שאלת
ואני , בתמימות השמורה לכלבי
רועים
עניתי - "בשכבי ובקומי,
אישה"
"וזה הכל, בשום זמן אחר?"
הקשית
ואני, כבשה צחורה וארוכת
תלתלים
הנהנתי עיני החומות הגדולות
מתנצל.