שולחן הזמן29/03/2006 23:13 | אדם קדם
בשולחן הזמן
הולחן קולנו בנימתו כתפילת פיוטים ממתרי קול תלושים ראשך עטוף צעיף בהיכון תפילת אישה
לאורות נרות נוגות מפזרים ותוגות חשיכה
גם הפמוטים היו מכוסים שעווה בזו השעה פרמנו בצענו חלה קלועה מליחותנו נפלה
על לחם חוקותינו בבוא כלה כפירורים על מפה נושאת זכר כתם ימיי הדברים הברורים יין קידוש אדום מליבנו עטף נטף
צבעיו גוון עז כדם מונח תמצית כתם על מפה לסיפה של שפה ללא קודש אך גודש ליאות ויכולו מילותינו
וכל צבאם וצבעם ושבתה אהבתנו וכלתה מכול מלאכתה אשר עשתה ונשאנו אותה בתכריכי כתמי מפה של יין אדום הראוי לקידוש והנותן מטר בעיתו על ארצו ובניו ראה אמן והזמן הרים גבה משתאה רגע משתהה ונסק מעל שולחן העץ לעבר
תהומות הנשייה והקץ |