עותומניה
שמש מלבישה עורך באש
תשוקתי הבוערת,
נטיפי זיעתך בעמק נוצצים
בטעם אהבה
שלא תכלה.
מול החוף הזהוב כמקסם
חלום,
ספינת עינוגיי
בצילה
אותך מלטפת
אהבתי.
י.ר