זכרונות מתוקים מרחפים מולי, שזורים על מרבד הקסמים שלי,

הם רקומים מאז ימי ילדותי, משנים צבעים בהתאם לשנים וגילי.

לעיתים כמו פרמידה עומד, זיכרון אחרי זיכרון במדרגות הוא יורד,

מכל פרק בזכרונות אני למד, עד כמה הייתי תמים , נשארתי הילד.

 

בשטיח הנפלא זה הססגוני, פרק אדיר נרקם עבורך אימי יולדתי,

את אשר לא לימד בית ספרי, השכלת בחוכמתך להדהים אותי.

תשעה ילדים לגדל בחוכמה, מבלי להזדקק ולא לבקש עזרה,

הותרת בשטיח משפחה אדירה, צאצאים מעץ "מרגו" הנפלאה.

 

מרבד הקסמים שלי,תן לי לרחף,אל מחוזות ילדותי כמה היה כיף.

השירים שכה אהבתי,לרקוד לא להתעיף,המילים שהסעירו בלי לטנף. 

מסיבות הסלונים,התום שזהר,הסלו שהסעיר רגשות ויש מי שגמר,

ההליכה כמו סביבונים, המשהו בער,הסמקנו מבושה כי הראש בער.

 

השירות למולדת,וואי איזה מילים,בטוחים בשליחות ,ללא היסוסים,

מרבד שלי יקר תעלה למרומים, אולי קול "החירות", ישמע לאחרים.

היום התרגלו לקאסמים שיוצרים מרבד אחר, מחררים הם חורים,

המנהיגים ישנים על שטיחים חדשים, עזבו את ביטחונינו לאחרים.

 

מרבד הקסמים שלי , אינו מחורר, הוא מביא אותי בבטחה בזה העולם,

גם את ילדי שריחפו עליו, הוא נושא בגאווה, מאירים הם אותו בדרכם.

בשמים הביטו ראו את מרבד הקסמים,תבינו שרק בארץ טוב ליהודים,

כל העולם יפה לטיולים,אך הארץ יפה שבעתיים, תשאלו את מרבד הקסמים.