פיברו מי? לאחר שבועיים של כאבים בכל הגוף, אין ספור בדיקות דם(יכולתי לתרום מנת דם) ולא מעט ביקורים אצל הרופא שמעתי את הקללה איתה אצטרך להתמודד החל מרגע זה ועד 120(?).מיד פניתי לאינטרנט על מנת לקבל כמה שיותר חומר על המחלה הפוקדת את גופי, קראתי כל פיסת מידע שידי השיגה וככל שקראתי ולמדתי כך מצב רוחי הלך והדרדר.

לא, אין תרופה צריך ללמוד לחיות עם זה! אני אחליט מה ברצוני ללמוד, מה פתאום עכשיו שהכל טוב לי נפלה עלי המחלה הנוראית הזו? למה אני?

טוב אני לא נכנעת בקלות, כל מי שמכיר אותי יודע שמדובר בלוחמת ואין סיכוי שאשלים עם הגזרה. דבר ראשון שעלי לעשות הוא לנוח(??????????), אני כבר נחה הרבה יותר ממה שעוכל להרשות לעצמי! אם זה מה שיביא לי את ההחלמה או לפחות שיפור במצבי, הללויה, אני מוכנה לנסות.

יום ועוד יום ועוד יום ולא,אין שום שיפור במצבי,אממ? כשהתיעצתי עם הרופא שלי ועם רופאים נוספים המתמחים בתחום זה נאמר לי שזמן הוא מרחיוני ושלא אוכל לזרז את החלמתי, לחץ רק יחמיר! אלוהים, למי יש זמן? היכן אפשר לקנות?

בכל המאמרים צוין בהדגשה שחולים במחלה זו נזקקים לסיוע נפשי, חחחחההההה.לא אני.

בכל אופן כך חשבתי עד לפני כמה ימים...היום אני בקושי מצליחה לסבול את עצמי( מי הקוטרית הזו לעזאזל?) הימצאותי בבית שעות וימים ללא אפשרות לצאת והדאגה של הקרובים אלי כבר עולה לי כל העצבים.

הפכתי לבלתי נסבלת, נראה לי שאפילו בני ביתי( המדהימים) כבר סובלים יותר מידי , מה אם אמאס עליהם? אני לא יודעת איך להביא את עצמי למקום שממנו אוכל לטפל בעצמי מבלי לפגוע בשגרת חיי שכבר הופרה.שיחה עם איש מקצוע כבר לא נראה לי מצחיק, היום לאחר שלושה חודשי "מנוחה" אני חיבת לתת גם לנפשי מנוחה ולא רק לגופי.............

אשמח לשתף את הקוראים בתהליך אותו אני עוברת כדי שאולי כך אוכל לעזור לבאות אחרי להתקל במחלה נוראית זו......

תודה על ההקשבה ....