אימא אימא אימאההה, נשמעה קול אזעקה,

ינוקא בן שנתיים,פרץ בקול נורא ובכה.

את אימא שלו, הוא לא יראה בעולם יותר,

רק קול בכיו, יהדהד עד קצה עולם, שם ישאר.

 

איפה העולם היה, איפה היינו , כשמוישלה בכה,

כשדמעותיו שטפו, בבית האלוהים את הרצפה. 

האם יצאנו להפגיו בכיכר, האם הדלקנו נירות,

האם זועזעו אמות הסיפים,הצעדנו בכל הככרות.

 

תמונתו של מוישלה תתלה מהיום בראש חוצות,

בכל העולם הנאור,שיזדעזעו כל אותם הארצות.

שתבין כל אימא,שיבין כל אדם החי בזה העולם,

שמוישלה צעק בקול רם, ברעדה את קול צעקתם.

 

לעצור את המטורפים, הרוצחים חפים בשם הדת.

מייד דחוף, לא לתת להם במה, אפילו לא מנדט.

חייבים לצאת בכל העולם, בקול רעש גדול, צעקה.!!!

שידע מוישלה הקטן, שבכיו לא נדם, לעולם ישמע.!!!