בשקט לוחשת

לאוזנו וחושקת

את מתק שפתיה

בתשוקת מילותיה

 

מקרבת ומרחיקה

באותה נשימה

עושה בו כרצונה

בחכמה ובעדנה

 

היא יודעת ללכת

ליבה כמגננה

גופה בוגד בה

היא זקוקה לנחמה

 

והוא שם נמצא

נפול כשלכת לתשוקה

ליבו פועם בו

גופו חדור עוצמה

 

הוא הוזה אותה ביום

וכואב אותה בלילה

רסיסים של חשקים

את כל כולו פוצעים

 

לאט ובעורמה

ביד ענוגה

לרגע לא ויתר

על האש שבערה

 

היא התפתלה והסתבכה

בחוטי התחרה 

התמסרה לסוד ליבה

היא שלו- הוא שלה