שמעו את קול חיזוריו, הדילוגים אחרי אהובתו,

איך הוא שבה את ליבה, עם גרעין קט במקורו.

טי טי טי, הוא ניגש אליה, ראי את יופי נוצותי,

אני היפה בגברים,אולי תתלהבי ממני, בודאי

 

החיזור רק החל, מאחריו מסתתרת מטרה,

בפיו ענפון לקן, הוא החל לבנותו באהבה.

טי טי טי טי , בואי תראי את הבית החמים,

את תטילי ביצים,נדגור עד שיצאו גוזלים.

 

ציפור מקוננת, לה יש חמש ביצים קטנות,

הגברבר בלי הרף,מביא זרדים בחבילות.

עיניה בוחנות כל תנועה חשודה  בעצים.  

דאגתה לביצים מרובה,עוד יהיו גוזלים.

 

הנה הוא הגיע , להחליף אותה בדגירה,

לכי אהובתי לנער נוצותיך,פתחי בתעופה.

ציפור מקוננת דואגת, משאירה הוראות,

לגלגל את הביצים , רק לעיתים רחוקות.

 

הגנדרן הנהן טי טי טי, לכי לך אהובתי,

רק התרחקה מהקן, הופיע נחש ארסי.

הקיש את גנדרני, בלע את כל הביצים,

חזרה ציפור נפשינו , פרצה בקול בוכים.

 

טי טי טי איננו, מקוננת ציפור נפשינו בקן,

לא זה לא בחברון, זה קרה פה בבית השכן.

הצפע ניצח את טי טי טי, שציץ לו מהקן.

ציפור מקוננת, אבדה קן,בואו לא נהייה ציפורים גם כן.