והיום בבוקר

כשדיברנו על כל מיני

הזכרתי את הצבא פתאום

והכל נסגר אחריי.

 

מה נסגר איתך תגיד לי?

אמר לי קול גבוה

אתה יצאת מהצבא כבר

ועכשיו אין לאן לברוח.

 

אבל לא רציתי הם הוציאו

ניסיתי להסביר

הכל בסדר הכל טוב

שלא תיסע לאבו כביר.

 

אבל נפגעתי והם עבדו עליי

ניסיתי להגיד

שום תירוץ לא קונה אותי

אפילו לא קריעת הגיד.

 

אז חשבתי מה את אוהבת

חשבתי מה את רוצה

היום כבר לא פוחדת

שמשהו קרה

אני נשאר ללא מילים לים

בלב שלי אני הולך משם.

 

עם לב כבד ובלי מרגוע

אני יצאתי מהצבא למנוע

מעצמי עוד סבל ועוד רוע

כי בצבא אפשר הכל לשכוח.

 

רק רעל בעיניים היה לי

ולא עבר הוא -תמיד היתה לי מוטיבציה,

אז מה?- הוא אמר לי

תסתכל על כל הגלובליזציה,

וכל העולם מתפתח ורק אתה נשאר בצבא

דבוק לעקרונות ולזכרונות שלך

חברים יש גם באזרחות גם בבית

עזוב אותך אתה לא בוגד מבית.

ולא סוס טרויאני אתה את שלך עשית

עשה טובה עזוב לקרוא את ברידה

כי אין מה לעשות העולם סובב

וגם אתה לעמים לא מככב.

 

אז אין מה לעשות

הכל עובר חביבי

יהיה טוב

נראה כבר מה עובר על ביבי

ועל פוליטיקאים תפסיק להסתכל

גיליוטינה באור וגם בצל!