בוסתני חיי
פיזרו רוחי
לכל עבר,
שיבולת קמתי
הרכינה ראשי
דממת מוות
בשדות תפילותיי
הרחוקות..
מהלך סהרורי
בין ימיי
רגעים של תקווה
אופפים אותי
כחנק מורעל
מחוללים המיות
רגש נעלמות
בלבטי חיי
השקטים.