רוח סערה15/12/2008 08:26 | מרינה ליאם מנשרובנשיקה הראשונה מרפרפת,
השניה כבר יותר אוהבת. החום מתחיל להתפשט והחיבוק מיד עוטף. כפתור ועוד כפתור, החולצה נפרמת.
הגשם פורט ברקע על חלון בחדר. פטמה מזדקרת... כי קר... ועוד אחת... כי חם... רוחות סוערות שורקות. הברק מבריק והרעם מרעים. התשוקה נושאת דברה. האדמה נסערת... גועשת... נרעדת... ודוממת. |