,היי, חכה רגע

.יש אור אדום אבל אתה נוסע

,דורס אותי

.רומס את נשמתי

!היי תעצור

?למה לא הבטת ברמזור

,אני שרועה, מדממת על הכביש

.לבד, לבד, אין כאן איש

,כבר לא נותר מי שיחלוק בכאבי

.מי שיקל על יסוריי, מי שינקה אותי

,אתה מהדהד בפעימות ליבי

,מקמץ אגרוף והחיים נשאבים לעבר מותי

.נותרו רק טיפות, טיפות על ידיך, טיפות מדמי

,כבר לא נותר מי שיחלוק בכאבי

,מי שיאזין לפחד שמכלה אותי

.הפחד שמחשיך את אורי

,אהוב ליבי, אהוב יקר

.כמה אכזרי, אהובי הזר

,סלח נא לי, בבקשה

,אם ארד על ברכיי בתחינה

,אם אבכה עד שלא תישאר בי אפילו דמעה

.אם אתייאש גם עם בוא הזריחה

,סלח נא לי על שהייתי חלשה

,כי כאן בתוכי קר ועצוב

.לחיות כך בתוך כלוב

,גופי מוטל, עטוף בתכריכים ולצידי האשמה

.קולות עמומים באוזניי, מהדהדים בדממה