בַּעֲבוּרְךָ
נָשַׁמְתִּי שָׁמַיִם תְּכֻלִּים,
הִלְבַּשְׁתִּי תִּקְוָה
בִּשְׂדוֹת כִּסּוּפִים לוֹהֲבִים
וּבִמְרְחָבִים מוֹרִיקִים.

בַּעֲבוּרִי
הִגְשַׁמְתִּי מִשְׁאָלוֹת,
נִשָּׂאוֹת בְּשִׁרְבּוּב פּוֹחֵז
כְּעָנָן הָעוֹצֵר דִּמְעוֹתָיו
בְּיָמִים חַמִּים.

בַּעֲבוּרֵנוּ
יָצָאתִי מֵחֲזִית אֵשׁ,
פּוֹשֶׁטֶת שַׂלְמַת עִצְּבוֹנִי,
חוֹקֶקֶת דְּמוּתְךָ בְּקִמְרוֹנֵי לִבִּי
וּמְחַיֶּכֶת...