אז אחרי כמה ימים

שחסרה העט מלכתוב

פוגש אותך עני

שחי לו ברחוב

 

והעני מלא

בחכמת רחוב

שאין כמוה

לרע ולטוב

 

ואתה כולך משתוקק

לדעת נפלאות חיים

והעני אותך מלמד

על קוסמים ועל גדולים

 

ובסוף אתה זונח

את העני אחרי שלמדת

ואז אתה שוכח

מי היה מורך ורבך

 

ולכן לפעמים אני מרגיש מאוד

את כל המורים שלימדוני לרקוד

לרקום נפלאות ולכתוב את שירי

לחוות אהבות ואכזבות עד בלי די.

 

ואל תשכחני לעת של זיקנה

אל תעזבני כשיש זהב בפי

אל תלך ללמוד אצל מורה זקנה

אל תשכחני אל תשכחי

שאני המורה הטוב בעולם

אני הראשון וטוב מכולם

אני הוא האיש שרקם לך שירים

אני הוא האיש-שלא תישכחי!