אני הולכת בדרך ישנה נושנה

אך בכל זאת,

לראשונה בחיי...

 

אני מפזרת פרורים,

את פרורי הנשמה,

כדי שתמצא את הדרך אליי....

 

 

אני הולכת קדימה

מנסה לשכוח מהעבר,

מקווה לעתיד טוב יותר,

מנגבת את הדמעות שזולגות על הכר

זה הזמן עליך לוותר...

 

 

אני הולכת בדרך בה הלכו לפני

אך מרגישה ראשונה,

יודעת שמאוחר,

שכבר לא תשוב אליי

 

ועם דמעה נוספת,

עליך עולה החמה...