מנורת הדורות

נשפכו המשמנים
לקירבך בשעטות
שריונים
והקנים להטו
מלהביורים

היית שבעת קנים
ותריסר בנים
אגודים
ושבועת שבטים
לגדודים

ועשרה
נעדרים

גלותם
מביתם
והעד היחיד
מתעד
מותם

בזמנים

ועל הנותרים

הכתרים

והמכותרים

יהודה
והבן יקיר
לי שעשועים
מעופרת יצוקה
בצוק העיתים
משחיזים
להבים

באור חרות
ללא ליאות

גלים גלים
עוד הודפים
ברומחים
מטחים

וצוחקים

ובוכים

על הניסים

הנפלאות

והאפלות

והדמים

והקברים

כי מה היית
פיסת ארץ שכיסה
הזמן שיכבות
עבות
והדם
קרש ונדם
תקופות
על יד ימינם
קסמת  בלבבות
גם שעלו בלהבות
והדליקו נרות
לנשמות

והנפשות
החיות מתפוררות
שאריות
ושירים
לאשריי הגפרורים
והפירורים.

מנורת אורות
בליקוי המאורות
ככלות הכל עלית
מתוך החשכות

בנצח הדורות
היית אורות