עוד נגיעה

עוד ליטוף קטן

עוד מגע

כך נוצר האדם

 

שש לליטוף

לטפיחת שכם קלה

מש לחיבוק

עם בוא השמש הגדולה

 

עם סוף האביב

עם תחילת החורף

עם כל הקורה סביב

עם דריכות העורף

 

עוד נגיעה ועוד

קשת

כולם כאן היום בעצם

אנחנו שלנו

של צחוק וגם של עצב

 

של עיקר ולא מוזכר

של הסוף הידוע

של כל המוכר

ושל קול הרעוע

 

מוריד שערות

עם סוכר ומים

החל מהראש

ועד הרגלים

ויש שיאמרו

בשביל מה זה נחוץ

קפיצה בחבל

הארץ הרצוץ

 

מלא מחשבות

שרצות לי בראש

האחת נחמדה

ועוד שתיים שלוש

עד שיגמרו גם הן

וייגמר גם הכל

ולא נותר לנו סבל

את הסבל לסבול

 

אז זהו השיר 

שיגרום לכם להאמין

בנס חנוכה

בנס בלי עמים

על רקע של דת גזע

וקצת גם לאום

בלי אפלייה

ניפול לתהום

ונתערבב בכור

היתוך שכזה

ארץ יפת נפש

ומרימי חזה

 

גאוותנים סופם

כי לכל איש יש סוף

גם לשיר לא מוצלח

גם לשיר מהרחוב