ועכשיו נותר הגעגוע

עדין שבוי מאחור

תפר את הבדידות

שנכנעה עד מאוד

 

הזיכרון הלא קשור הזה

וכמו חרוט על הסלע

קליפה אחר קליפה

התקשתה לפתע

תפרה את יגונה הקודר

שם בצד לבדה

 

כרגע יושבת ומביטה

זוכרת אותה הדרך שהיתה 

אבדתי אני לא הרגשתי עצמי

יותר מוכנה,יותר חזקה בשבילי

 

כל הטירוף שמתמשך בריצה

עוקבת אחרי כל מה שניראה

אולי זה אתה שמסתתר שם

מתחבא מפני הנקיות

 

אבדו השתיקות שרצתי לחבק

את אותן הדקות

חלפו פעימות לקצב אחר

עם מיקצבים שונים

 

עורבת לך כמו איילה קטנה

שתיקח אותה אליה

ועלים יפלו ביום גשום

אחר