נע בין צללים סוערים
לכתמי אור זכים,
מיטלטל ברוח,
נושבת עוז
לחדרי ליבך.

הלא תדע כי
אתה הרוח
אותה נושאת היא בלבבה,
המסיחה דעתה.

והיא נמתחת כמפרש בודד
המפליא בנדודיו
בין תקווה לאהבה,
עם סיכוי לסיכון.