יום קודם סיימתי את המסלול

חזרתי לביתי בירקונה

אימה ארזה לי תרמיל גב

וברכה אותי לשלום

אמא ניסתה להגיד

עודלה  עין יהב לא תברח

תהיה כמה זמן ותחזור

אך בליבה בוודאי ידעה את הילד הזה

אמא ידעה שאי אפשר לעצור אותי

גם אמא שלי עזבה את בית הוריה בווארשה ועלתה ארצה  חלוצה

כך גם אבי

ובבוקר ה05.01.1965

יצאתי מירקונה

בטרמפים

לבאר שבע

שם במסעדת מוריס המיתולוגית

המתנתי

פרץ הגיע עם הקומנדקאר

ובסוף היום ירדנו דרך מעלה עקרבים

לערבה

כביש הערבה היה סלול בחלקו ובחלקים

הגענו בבוקר

החברה שתו קפה במטבח

וקטן מרכז המשק אמר  עודד בא

יורדים לשטח

ירדתי

הם היו בודדים

והצטרפתי לחבורה

היינו ביחד 14

משוגעים במבט לאחור

לא היה שם כלום

כלום זה כלום

היה כח 

צויידנו בכח מהבית מאמא ומאבא

והקמנו את הערבה

מילה קטנה

שם הכרתי את תמר שלי

שם נולדו ילדינו

ומשם יצאנו לרחובות  לפני 22 שנה

עודד יפה