בס"ד

 

בחדר קטן, ישובים בחצי גורן,

אי שם בתחילת שנות השמונים,

התכנסו שבעה מגדולי מדעני ארץ הקודש,

באיסטערן פארקווי,ברוקלין, בבית משיח,הוא "770".

 

מאוניברסיטת תל אביב לכנסים של מדע בכל רחבי המדינה,

שמעו על הרבי המשכיל בידיעותיו,ועצרו שם "לתפור את הפינה".

 

שאלו לפי סדר בעיות אסטרונומיות,איש איש בתחומו מספר קושיות,

והרבי לא עונה עדיין,מסמן להמשיך לפי התור ולשאול שאלות.

 

עם חלוף הדקות החלו המלומדים לאבד סבלנות ולקצוף,

האם לריק בזבזנו זמנינו? האם הכל סתם בלוף?

 

אחרון השואלים הדיקן המכובד,

סיים את חלקו, ואז קם הרבי,נעמד.

 

החל במאמר,קצר,קולע וחד,

ענה על כל השאלות לפי סדרם ולפי סדר השואלים, אחד אחד.

 

בצלילי השתאות ופליאה, המו כולם בחדר הקט,

האם מציאות ראו עכשיו? אחיזת עיניים כמעט.

 

אז נעמד הדיקן נפעם ונרעש,

"רבי עושה מופתים, איך עשית זאת בפועל ממש?

 

והרבי מישיר מבט,ולוחש את סודו הגדול,

זו לא חוכמה כל כך גדולה,"כל אחד יכול".